חולה סוכרת נתפס עם 500 גרם קנאביס – המדינה דרשה מאסר
אף שהנאשם לא השתלב בתכנית שיקום, השופטת התחשבה בהיותו מפרנס משפחה ובכך שלא התכוון לסחור בקנאביס, וקבעה כי ניתן להסתפק בעונש קל.
בית משפט השלום בקריית גת גזר באחרונה עונש קל יחסית – חודש עבודות שירות בלבד – על גבר כבן 30 שבביתו נתפס כחצי ק”ג קנאביס.
השופטת, טל לחיאני-שהם, סברה כי המקרה מצדיק חריגה מהעונש המקובל, לאחר ששוכנעה כי בסך הכל מדובר באדם נורמטיבי, מפרנס משפחה עצמאי, הסובל מכאבים ברגליו בשל בעיה רפואית.
בכתב האישום תואר כי האיש החזיק קנאביס במשקל של כ-507 גרם נטו. במסגרת הסדר טיעון הצעיר הודה והורשעה בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.
המדינה טענה כי מתחם הענישה המקובל במקרה שכזה נע בין 4 חודשי מאסר לבין שנת מאסר. בנוסף לעונש מאסר, גם אם ברף התחתון, המדינה ביקשה להטיל עליו עונשים נלווים – מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה.
המדינה, שיוצגה בתיק ע”י עו”ד נעמה קלאוס, הפנתה בטיעוניה לכך שמצד אחד לנאשם אין עבר פלילי, אולם מאידך מדובר בכמות קנאביס גדולה, וכן שאין אינדיקציה לקיומו של הליך שיקום.
מנגד ביקשה עו”ד זאנה זייצב מטעם ההגנה, לסטות ממתחם הענישה ולהסתפק בענישה צופה פני עתיד בלבד. בהקשר זה ההגנה ביקשה להתחשב במצבו הרפואי של הנאשם – סובל מסוכרת וכאבים כרוניים ברגליים – שהיווה הרקע לביצוע העבירה.
עוד נטען כי הנאשם הוא בעל משפחה ובעל עסק בתחום החשמל והתקשורת, דבר המעיד על ניהול אורח חיים נורמטיבי, וכן כי הוא המפרנס העיקרי, כך שעונש “מוחשי” של מאסר יוביל לקריסה כלכלית של המשפחה.
בנוסף ההגנה הפנתה לחרטה שהביע הנאשם, ולכך שעצם ההליך המשפטי כבר הרתיע אותו מספיק.
לאחר שפירטה את הנסיבות הרלוונטיות לקביעת העונש, השופטת לחיאני-שהם הסכימה למתחם העונש שהציגה המדינה.
אלא שהושפטת הסכימה גם עם עמדת ההגנה שביקשה לחרוג ממתחם העונש מטעמי צדק.
בהקשר זה השופטת התייחסה לכך שהנאשם לא השתלב בתכנית שיקום של שירות המבחן, והבהירה כי לטעמה “יש לפרש שיקול השיקום האמור בחוק בצורה רחבה, באמצעות בחינת התנהלותו הכוללת של הנאשם במגוון תחומי חייו, ולא אך במובן הצר של השתלבות בהליך שיקומי במסגרת שירות המבחן. כל פרשנות אחרת, תוביל לצמצום לא סביר של שיקול הדעת השיפוטי והוצאה של שיקולים רחבים בגזירת הדין”.
במילים אחרות, בעיניה, במקרים חריגים ניתן לחרוג ממתחם העונש גם ללא המלצה של שירות המבחן.
לגופו של עניין, השופטת ציינה כי “יש לקחת בחשבון כי הנאשם החזיק את הסם בביתו, ולהעדר אינדיקציה לכוונת הנאשם לסחור ולעשות רווח מהסם”.
על כך השופטת הוסיפה את עברו הנקי של הנאשם, והוסיפה כי “על אף קשים רפואיים לא מבוטלים מהם סובל הנאשם, הוא משולב בעולם התעסוקה כנדרש ועושה מאמצים לקיים אורח חיים נורמטיבי”.
כל שיקולים אלה הובילו את השופטת לגזירת עונש של חודש מאסר שירוצה בעבודות שירות. בנוסף נגזרו על הנאשם 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, וכן קנס בסך 1,500 שקל.
הכותב, עו”ד אלון זלצברג, העוסק בפלילים, לא ייצג בתיק.
